סוגי דיור
סוגי דיור
.png){kind=small}
2.png){kind=small}
.png){kind=small}
- "אנו רוצים להודות לכם מכל הלב על טיפולכם המסור, היחס החם, המקצועיות והאכפתיות."
- "הקשר עם מתאמת הטיפול בדיור המוגן עוזר לי מאוד."
- "במשך שנים נפגשנו כמשפחה עם אנשי מקצוע שעזרו לאחותנו, אבל בשנה האחרונה גילינו שיש אנשי מקצוע ששוכחים שהם אנשי מקצוע ונותנים את כל הטוב שהם יכולים בלי גבול של זמן ומקום."
סיפורי הצלחה
הסיפור של רינת
"שמי רינת ואני גרה במרכז, בשנות ה-50 לחיי, אם לתאומים. לאחר תקופה בה סבלתי מדיכאון והסתגרתי הרבה בביתי, התחלתי לקבל שירותי דיור מוגן מטעם סל שיקום. כשחיפשתי מסגרת דיור עם שותפות הגעתי לשירותי הדיור המוגן של טנא ולליווי של הצוות של אסנת, מנהלת השירות. בתקופה זו החלטתי לחזור לעבודה והתחלתי לעבוד ב'קפה טוב'.
"הליווי של אסנת עזר לי בבקרים קשים, הייתי מתקשרת אליה והיא היתה משוחחת ומרגיעה אותי. החוויה של הקשר איתה יצרה אצלי ביטחון ועזרה לי להתייצב. הקשר עם מדריך השיקום היה טוב גם הוא, וסייע לי להתמודד עם הסידורים שהצטברו בתקופה בה היה לי קשה לצאת מהבית והסתגרתי. הסידורים היו קשים עבורי ומעוררי חרדה. המדריך הקנה לי ביטחון ללכת לבנק, לסופרמרקט, לעלות על אוטובוסים. המדריך עזר לי להוריד את רף הפאניקה. גם כשחשתי חרדה, הוא היה לידי ונתן לי ביטחון. הוא ליווה אותי עד שהרגשתי שאני מסוגלת לעשות את הדברים בעצמי.
"אסנת עבדה איתי על העלאת הביטחון והערך העצמי. גם לאחר סיום השירות אני ממשיכה לעבוד על כך ונעזרת בתובנות שהשגתי עם אסנת והמדריך השיקומי.
"כיום אני גרה לבד, אני מתפקדת בכוחות עצמי. גם בתקופה בה עברתי לגור קרוב לילדיי, ועזבתי את שירותי הדיור של טנא, אסנת הוסיפה ללוות אותי טלפונית ולתמוך בי במהלך תקופת המעבר.
"בימים אלו אני עתידה להתחיל לעבוד בשוק החופשי ואני ממשיכה להסתכל קדימה ולאחל לעצמי דברים טובים."
הסיפור של גיל
"שמי גיל, אני בן 44 ומתגורר בתל אביב. החל מ-2004 אני מקבל שירותי דיור בחברת טנא. בשש השנים הראשונות גרתי בהוסטל. בתקופה זו עבדתי במפעל המוגן באור יהודה ואח"כ כסדרן סחורה בסופרמרקט בעיר. בהמשך, יצאתי מההוסטל לדירת שותפים בדיור מוגן, ובשמונה השנים האחרונות אני מתגורר בדירה אותה אני שוכר באופן עצמאי ומקבל שירותי דיור מוגן לבודדים.
"אני עובד עכשיו כשליח במסעדה, ומאוד נהנה מהעבודה שלי. אני מתנדב אחת לשבוע באיגוד הכדורסל ועזרתי בהקמתו של המוזיאון ההיסטורי לכדורסל הישראלי. סיימתי שלוש שנות לימוד בפרויקט 'אוניברסיטה בעם' - אליו הופניתי על ידי מתאמת הטיפול שלי, ולאחרונה השלמתי קורס יזמות של 'יזמה דרך הלב'.
"הקשר עם מתאמת הטיפול בדיור המוגן עוזר לי מאוד. יחד אנחנו מדברים על כל תחומי החיים, ופותרים בעיות שעולות. אני מרגיש שהסימפטומים של המחלה השתפרו, והקשר עם המתאמת מכוון אותי להחלמה. לא תמיד אנחנו מסכימים על הכל, אבל אנחנו מדברים על זה והיא עוזרת לי מאוד.
"המתאמת והמדריך מעודדים אותי ללכת לפעילויות חברתיות ופעילות ספורטיבית. התפקיד שלהם הוא להציע לי הצעות ולעודד אותי לנסות דברים חדשים. המדריך שלי לימד אותי לתפעל את הטלפון הנייד והמחשב, והוא גם עוזר לי לערוך קניות בצורה נבונה וחסכנית. בעתיד, אני מקווה לפתח לעצמי חיי חברה מעבר לעבודה ולאיגוד הכדורסל. הייתי רוצה להתקדם גם בעצמאות בניקיון הדירה שלי ואני כבר עובד על כך עם המדריך."
מכתבי תודה
"במשך שנים רבות נפגשנו כמשפחה עם אנשי מקצוע שעזרו לאחותנו, אבל... בשנה האחרונה גילינו שיש אנשי מקצוע ששוכחים לרגע שהם אנשי מקצוע ונותנים את כל הטוב שהם יכולים בלי גבול של זמן ומקום. הייתם שם בשביל אחותנו 24/7, דבר שלא מובן מאליו בכלל, ובכל זאת היה נראה שלכם זה המובן מאליו."
מתוך מכתב של המשפחה של ר', יולי 2020
"אנו רוצים להודות לכם מכל הלב על טיפולכם המסור, היחס החם, המקצועיות, תשומת הלב והאכפתיות כלפי בננו... תודה על התקווה שאתם נותנים למטופלים, השמירה, מילוי החסר שלנו - המשפחות - עבור הדיירים, העידוד לשמירה על קשר עם המשפחות... תודה ענקית לך, אורית, המנהלת ביד רמה את ההוסטל! תודה על האצילות, הסבלנות, השקיפות, המקצועיות... תודה לך, אלעד, על יצירת החזון האפקטיבי והפיכתו למציאות. תודתנו שלוחה למדריכים ולמדריכות המקסימים ולכל העוסקים במלאכה בהוסטל, במסירות, מאור פנים, רגישות והבנה לנפשו של השונה והאחר."
מתוך מכתב של המשפחה של ג', אוגוסט 2020
"אנחנו מרגישים צורך לבטא את תודתנו העמוקה והלבבית על תרומתך הבלתי רגילה לשיקום של בנינו. את הבנת לעומק את האופי המורכב של בנינו ובסבלנות אינסופית ובמקצועיות בנית את הקשר איתו. בכך הצלחת להפוך בן אדם חלש וחסר עניין שהגיע מההוסטל לדיור המוגן, לבן אדם יותר עצמא י ובטוח בעצמו עם רצון להמשיך בשיקום ולהתקדם."
מתוך מכתב של ההורים של א', מאי 2020